תאוות בצע תקשור קוד הקיום דרך השפע עבורך 

קוד הקיום מוסר: האדם זקוק להשתחרר ולשחרר את עצמו ממלכודות סבך חייהם של אנשים סביבו איתם הוא יצר קשר וחיים את חייהם מתוך - לא יכול, לא מסוגל, סיפורים מעשיות, רכילות, לשון הרע, מילים גבוהות של רושם ללא עשייה.
האדם זקוק להשתחרר מסיבוך המחשבה של עצמו בתוך מחשבת החסר והפסימיות החיצונית ולהבין כיצד בעולם הכוח והמעמד בו אנשים סביבו איבדו את האמונה העצמית, מסבכים את סביבתם וממאנים לראות את הפשטות של גן העדן אליו הם כמהים להגיע בתלונותיהם וזאת דרך מוות מחשבתי ורוחני.
המוות בדמות - הסתגרות, פסימיות, אי יכולת קיום עצמי חופשי, כל זאת מתקיים מול חיים שהם חגיגת אפשרויות מתוך אופטימיות שיוצרת פתיחות והתמסרות ליכולות קיימות למימוש החיים מתוך היש והקיים ומתוכה יתקיים כוח לסחוף את הסביבה להדלקת חיים נוספים למימוש עצמי מתוך שפע.
המסגרת הפיזית של האדם החי אינה שונה מהמסגרת הפיזית של האדם שמת.
השוני היחידי הוא בפעילות התוכן שיש בגוף החי מול הריק מתוכן שיש במת.
האדם מאמין למוות כפי שהוא מאמין לחולשות ולפחדים שבו, נאחז בגוף הפיזי המחשבתי ומאתגרים אותו ומעמיס עליו בצורה לא נכונה.
האתגר במימד חיים אלו, מחייב חכמת עשייה פיזית דרך הוצאה לפועל במציאות, את החכמה / אינטליגנציה שקיימת ברוח להמצאה חדשה שהאדם בורא בתוכו כמעט בכל שנייה במהלך היום וליצור אותה בפיזי / בעולם החומר.
קוד הקיום מוסר: לשם כך חייב האדם ניסיון חיים שיש בו מפגשים והתחברות עם בני אדם באשר הם ללא התניות של - דעות קדומות, השוואות, התנשאות ועוד וזאת כדי שהאדם יכיר את העולם בו הוא חי ומשתתף ויישאף לתת לממש את ייעודו, דרך כך שהבריאה שלו את עצמו תהיה ככלי יוצר לאחר למצוא חכמה שתשדרג את חכמת האדם הבורא הראשון וכך לסחוף ולגרום להתפשטות "תורתו של החכם" דרך אנשים בסביבתו.
האדם זקוק לחיות חיים מתוך האמת הפנימית שבו ולהיות נאמן לקבלת החיים הפשוטה, על פי קבלת תורה במעמד הר סיני, לחיות ולחוות את החיים מתוך: "נעשה ונשמע".
האדם יעשה את מה שהוא צריך לעשות כדי לתת חזרה על מה שקיבל ומתוך כך הוא ישמע תודה מתוך עצמו ויחווה סיפוק שיניע אותו לעוד עשייה לטובת קבלה נוספת.
קבלת החיים של האדם, תגיע מתוך אמונה, רצון, כמיהה להתחבר לכל הסוגים והמינים סביבו להעצים את כלי הקבלה שבו.
האדם עדיין משלה את עצמו שאושרו תלוי בכמות, הידע, כסף, חומר שהם צובר או לא צובר.
האדם שסגור בפני הקבלה מובל על ידי פחדים, לחצים, דאגות, צרות.
"הסבל" מתעתע ומשנה צורות על פי מחשבות האדם הפסימי שבורא מציאות דרך מחשבותיו, אדם הממחזר את הפסימיות ויוצר מציאות של חסר לא מסוגל לראות ולהבין שממש מתחת לאפו מתקיים עולם מופלא פנימי שאינו חושש ואינו פוחד משום דבר.
קוד הקיום מוסר: כול מה שקיים קיים ומה שאינו קיים אפשר לקיים בכוח המחשבה האופטימיות מחשבת הכול יכול, מחשבת האין סוף, להסיר את "משקפי הסבל" ולראות, לשפשף את העיניים ולראות את האבסורד שבפסימיות.
צורך האדם ומתוכו תאווה לצאת מהפשטות של החיים, אותה הוא מכנה עוני חומרי ומתוך אותו שכל "מתנשא וחכם" האדם עיוור לאושר רגשי המתקיים בפשטות של החיים, אותה תאווה מגיעה מתוך תאוות בצע בעולם של כוח ומעמד והיא החטא הגדול ביותר שהאדם חוטא כלפי עצמו, כלפי מימוש הייעוד של רוחו.
פלטיאל אריה